A LOVE
POEM TO JERUSALEM
I
am writing a poem to you
Jerusalem the Beautiful
Wondering if it’s possible
That when God created you
He knew
I would fall in love with you
The moment I saw you
Forty-five years ago
Did he plant you in my dreams to create
A longing, an ache
For a place I’d never seen?
Until I was compelled to come to you
And walked your streets with such familiarity
That it must be
We’ve known each other for centuries
Perhaps for Eternity
Once, strangely, I saw me
Running in front of me
Wearing a white linen garment
Disappearing round a corner
In the Armenian Quarter…
Did God create your stones and gates
Your flowers and trees especially for me?
Knowing then
I would be inspired to paint them
Did He create your sweet clear air
To intoxicate me?
Often I am certain he is next to me
As I skip down the streets
Pleased with my elation
At the beauty of his creation
In the Spring especially
As my eyes bless the blossoms
Of the almond trees
And marvel at the carpets
Of wild flowers
And dance in the rain
For endless hours
My heart beats in tandem
To your heart’s rhythm
Jerusalem
My soul belongs to you
Now, at sixty-two
I am even more in awe of you
In the entire history
Of this exquisite City
I am absolutely certain
No one has loved you
More than I do
© 2004 Helen Bar-Lev
|
שירת אהבה
לירושלים
לך אני כותבת
שירה
ירושלים היפה
תמהתני אם אפשרי
שכשהאל בראך
ידע הוא
כי בראותי אותך
אתאהב בך
חמש שנים ועוד ארבע עשור אחור
האם הוא נטעך בתוך חלומותיי
לצור ערגה וגעגוע
למקום אותו אף פעם לא ראיתי?
וכך היה עד אשר כורח
עליי רד לבוא עדה
ולשוטט ברחובותייך מתוך קרבה
אשר אומרת בטח
כי אחת את השנייה ידענו מאות
שנים
אולי לנצח נצחים
פעם את עצמי ראיתי
רצה לפניי
עוטה אריג פשתן לבן,
נעלמה מעבר לאיזו פינה
ברובע הארמני
האת השערים, האבנים
את הפרחים
בעבורי יצר האל?
האם את מתק אוירך יצר הוא
ואשכר בו, בשיכר?
בטוחתני פעמים הרבה
כי הוא קרוב לי בהולכי
ברחובותייך
התרוממות הרוח בלבי
לנוכח יצירותיו
ובאביב כפליים
בעוד עיניי מברכות את הפריחה
של עץ השקדייה
והפליאה בי לנוכח השטיחים
אשר פרחי הבר שוטחים
ואני רוקדת בין טיפות הגשם
והשעות ניקפות אין ספור
הלימות פעימת לבי
עם זו שלך, ירושלים
נפשי מנחה לך
עתה ולי עשור ששה ועוד שנתיים
מעריצה אני אותך כפליים
בכל תולדות העיר
המצויינה הזו
לגמרי בטוחתני
כי לא אחד אותך אהב
יותר ממני
©
2004 Helen Bar-Lev
תרגום: דן ברקאי
|
